בן שמואל וברתה. נולד ביום כ"ה בטבת תרפ"ט (7.1.1929) במרקש שבמרוקו הצרפתית. למד שלוש שנים בבית-הספר של "כל ישראל חברים" אבל מפני מצוקת-העוני במשפחה נאלץ, בשנת 1941, לצאת לעבודה, עם כל מה שהוריו רצו מאד בהמשכת לימודיו. הוא התחיל עובד אז כשוליה בבית-הדפוס של אחד העיתונים הגדולים בעירו וכן היקל על סבל-המשפחה. בדרך זו חסך כסף גם לקראת נישואיו, אבל בינתיים פרצה מלחמת-הקוממיות ורגש הנאמנות לעמו ניצח את רגש אהבתו לארוסתו (שלא רצתה להילוות אליו לארץ) ואף גבר על חובתו למשפחתו (שהתחננה לפניו כי ישאר בתוכה, בהיותו תומכה היחיד). אחרי ביטול אירושיו עלה לארץ ומייד התגייס לצה"ל. מכתביו הביתה היו מלאים גאון לאומי ואמונה עזה, ואחיו הצעיר (בן י"ג), שנדבק מהתלהבותו, יצא לדרך ללא דרכון וויזה. הוא הצליח להתחמק מידי הביקורת הקפדנית של שומרי-הגבולות ולבוא למרסיי, מקום שם נסתייע על-ידי אגודות יהודיות שונות ששלחוהו לארץ, בה חיכה לו אחיו אשר דאג לקיומו וללימודיו. ביום כ"א בניסן תש"ט (20.4.1949) נפל אברהם בקרב בסביבות דווימה. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות ברחובות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב טוראי.